התהליך הכואב של גירושין מלווה גם ב "מירוץ" אחר הערכאה אשר תדון בסכסוך בין בני הזוג. "מירוץ" זה מוגדר במינוח המישפטי כ "מירוץ סמכויות". מנסיוני עדיין קיימת מוסכמה שעדיף לאשה לפנות בהליכים הכרוכים בגירושים
לביהמ"ש למשפחה בעוד שלגבר עדיף לפנות הבית דין הרבני.
אני סבור כי מוסכמה זו הינה כוללנית ולעיתים מוטעית, צריך להבהיר כי בענייני גרושין קיימים על פי רוב 3 סוגיות עקריות:
עניין משמורת הילדים, קרי ההורה הראוי להיות משמורן.
עניין הרכוש, קרי אופן ההתיחסות לרכוש המשותף ולחלוקתו
עניין מזונות הילדים והאשה, קרי הסכום שהאיש ישלם למזונות ילדיו לאחר הפרידה ולאשתו לפני הפרידה.
אני יכול לכתוב באריכות על הדקויות וההבדלים בין הערכאות השונות והדיון בהן, כמובן שקצרה היריעה מלהרחיב על כך. חשוב לציין עם זאת כי הבדל עיקרי בין בית הד הרבני לביהמ"ש למשפחה הינו בהתיחסות לאנשים ולתיק המונח לפניהם.
בעוד שבביהמ"ש למשפחה ההתיחסות הינה משפטית טהורה וביהמ"ש אינו נוטה לפנות ימינה ושמאלה מהחוק והחקיקה המוגדרים והמוחלטים, בית הדין הרבני לעומת זאת מתייחס במקרים רבים לנתונים רבים נוספים כגון: אופיים של בני הזוג, האשם בפירוק הקשר ובכלל זה הגורם שעזב את התא המשפחתי וכיו"ב. התייחסות זו של הערכאות השונות ייתכן ותהא מועילה ביותר ויתכן ותהא הרסנית לבן/בת הזוג אשר עיינו נידון בפניה.
בנוסף לאמור בעוד שביהמ"ש למשפחה דן בכל הסוגיות שפרטת בניתוק מהגירושין, בית הדין הרבני ככלל, ידון בעניינים השנויים במחלוקת ובגירושין עצמם כמכלול אחד. לאור האמור כמובן שאינני מייעץ באופן אוטומטי לאשה לפנות לביהמ"ש למשפחה ולגבר לבית הדין הרבני באשר שיקול זה משתנה לעיתים קרובות בהתאם לאופיים של בני הזוג בנסיבות שבגללם מעוניינים הצדדים לסיים את הקש. ולעיתים יש להפעיל שיקול דעת ולבחור להתדיין בסוגיות מסויימות בביד"ר ובסוגיות אחרות בבימ"ש למשפחה, עניין ז מחייב כאמור התייחסות ספציפית לאדם ולמקרה האיש שלו/ה.
הדברים שנכתבו הינם כאמור קצה קצה של סוגייה מורכבת ולא כה פשטנית כפי שרבים נוטים לחשוב.
