לעיתים קרובות בני או בנות זוג סובלים סבל רב במהלך חיי הנישואין,

במקרים רבים נשים חוות התעללות ממושכת מצד בן זוגן ורוצות לפרק את החבילה, אך מאוימות מצד הבעל, כי בחיים לא יקבלו גט.

מסיבה זו לעיתים קרובות בנות זוג הלכודות בקשר אינן חפצות לפרקו, הואיל והן יודעות שאין סיכוי שבן הזוג יסכים לתת להן גט.

המציאות האמורה נכונה לעיתים קרובות גם במקרים הפוכים, בן הזוג רוצה להתגרש והאישה מסרבת לכך.

המציאות בישראל הינה שגירושין מחייבים הסכמה הדדית ומכאן שאיש לא יכול להתגרש מאשתו ללא הסכמתה אחרת יחויב בכתובה. וגם אישה אינה יכולה לכפות על האיש להתגרש, אלא אם תוכיח עילת גירושין.

הוכחת עילה, הינה  קשה ביותר  בבית הדין, האישה עלולה למצוא עצמה במלכוד של סחיטה מצד בעלה לצורך שחרורה מכבלי עגינות.

המקרה ההפוך גם  נכון, קרי האישה יכולה להציב תנאים בלתי הוגנים בכדי שתסכים להתגרש וכך ימצא עצמו בן הזוג במערכת שהוא כלל אינו חפץ להיות בה.

לעיתים קרובות מצריך הדבר מהאישה או האיש בהתאם לנסיבות העניין, לעשות וויתורים כואבים, על סכומי מזונות המגיעים למי מהם, על רכוש, על משמורת ילדים ולו בכדי לקבל את הגט המיוחל, או אצל האיש, בכדי שהאישה תיאות לקבל גטה ממנו.

האם יש תרופה למציאות עגומה זו??

התשובה היא כן !!

ניתן להיפרד ללא גירושין.

ניתן על פי יוזמת אחד מבני הזוג לסיים את קשר הנישואין בפועל אף ללא גט ולמעשה לפרק את השיתוף בנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין, בכלל זה הדירה והזכויות הסוציאליות, תוך חלוקה שווה של הזכויות הדירה והנכסים שהצטברו במהלך חיי הנישואין אף ללא גירושין.

במקביל לחלוקת הרכוש, בית המשפט יקבע מי מההורים ראוי לקבל משמורת על הילדים, מהו סכום המזונות שישולם עבור קיומם של הילדים  לאחר הפרידה, ומהם כל סדרי הקשר עם הילדים.

כל זאת ללא גירושין בפועל, אלא תוך יצירת מציאות של הפרדה מוחלטת בין בני הזוג.

טקס הגירושין הנערך בבית הדין הרבני, נדרש ע"פ היהדות רק בכדי שהאישה תוכל להתחתן עם בן זוג אחר. הא ותו לא.

אישה או גבר בהתאם לנסיבות יכולים להקים מערכת חיים חדשה בנפרד מבן/בת הזוג, להסדיר את נושא חלוקת הרכוש  והזכויות הכלכליות המשותף, לקבוע הסדרי משמורת וגידול הילדים מזונותיהם ומחייתם בנפרד מבן/בת הזוג כגרוש/ה לכל דבר מלבד נישואין לבן זוג אחר, אף ללא גט.

בכך למעשה האישה תוכל להתחיל חיים חדשים עם בן זוג אחר מבלי להיות תלויה ברצונו הטוב של האיש, לתת לה גט, וכך גם הפוך.

ראוי להדגיש אין כל הגבלה על אישה אשר חיה בנפרד מבעלה לקיים זוגית חדשה. הגם שאינה "מגורשת" באופן פורמאלי כך גם הפוך.

מאידך יש משמעות לעניין הגט באם האישה בוחרת להביא ילד לעולם מחוץ לנישואין הואיל ובמקרה שכזה הילד ייחשב כממזר.

עניין הגט רלוונטי גם לבני זוג דתיים. המקפידים על ההלכה האוסרת על קיום זוגיות מחוץ למסגרת הנישואין.

אבל ראוי להדגיש אצל חלק ניכר בחברה הן בארץ ובחו"ל מתגבשת ההבנה כי אין צורך וקשר בין הגט לקיומה של זוגיות חדשה, זוגות רבים ולאו דווקא כאלה שחוו גירושים או פרידה חיים במערכת זוגית ללא מיסוד.

כיום התגבשה ההלכה כי אין בחיים עם בן/בת זוג מחוץ למסגרת הנישואין, בנפרד בכדי לפגוע בזכויותיה של בת הזוג ברכוש המשותף  או בכל היבט משפטי אחר הנוגע לגירושין.

חשוב לדעת: פתיחת  פרק ב' בחיים אינה מחייבת גירושין במובן ההלכתי מבן הזוג הקודם, כפי שהדבר אף לא מחייב נישואין לבן הזוג החדש.

עניין זה של הניתוק המוחלט בין הפרידה הפיזית קרי החיים בנפרד, לפרידה ההלכתית ומתן אפשרות לפרידה בפועל וחלוקת זכויות ורכוש משותף, אף ללא גירושין מוסדר בסעיף 5 לחוק יחסי ממון (תיקון  התשס"ח) .

בהתאם לתיקון זה, עצם העובדה שהוגשה תביעה לאיזון משאבים (חלוקת זכויות) יש בה בכדי לאפשר את חלוקת הרכוש אף ללא גירושין.

די בכך בכדי לאפשר להפריד את הזכויות ולחלק את הרכוש וכך למעשה ליצור הפרדה דה פקטו אף ללא גירושין.

מניסיוני, בדרך כלל לאחר שבית המשפט מורה על חלוקת הרכוש בן או בת הזוג (לפי הנסיבות) כבר לא מוצא כל טעם להמשיך להתנגד להתגרש וכך ניתן לסיים את קשר הנישואין אף ללא התנגדות או סחיטת תנאים בלתי  הוגנים בגירושין.